אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם

יונתן רבינוביץ

פתח בגוגל דוקס

משה נצטווה בערוב ימיו לכרות את ברית ה' עם בני ישראל בארץ מואב, ככתוב (דברים כח,סט):

אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב

"דִבְרֵי הַבְּרִית" הם הברכות שבאות על שמירת המצוות או חלילה הקללות שבאות על אי שמירתן (דברים כח):

(א) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. (ב) וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ….

(טו) וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ.

משה אכן קרא לכל ישראל (דברים כט,א) על מנת לכרות עמם ברית לדורות (דברים כט):

(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. (י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. (יא) לְעׇבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. (יב) לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵא-לֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. (יג) וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. (יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם.

והנה, באשר לברית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב יש בכתוב תיאור מפורט של מעשה כריתת הברית וקבלתם המפורשת של ישראל את דברי הברית (שמות כד):

(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. (ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. (ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

ואם כן כמה מפתיע הדבר שלא מצאנו כל תיאור כזה באשר לברית בארץ מואב! הרמב"ן (דברים כט,ט) הרגיש בכך והעיר:

ויתכן שכרת עמם עוד ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני, שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם ויזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם, אבל לא הוצרך להזכיר זה.

אך היא הנותנת – מדוע באמת "לא הוצרך להזכיר זה"?

אמנם הכתב והקבלה מצא בכתוב רמז לתגובת העם לדברי הברית בפסוק החידתי (דברים כט,כח):

הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּׄ עַׄד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת

וביאר הכתב והקבלה:

והנה ההערה גדולה מאד איך יעבירם משה בברית התורה, והם לא יקיימו ויקבלו דברי הברית הזאת בפה מלא, כמו שעשו בברית הראשון? ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי מאמר פסוק זה הנסתרות וגו', הוא מאמר המקהלה (קאָהר), והיא תשובת ישראל אל משה, ובזה קיימו עליהם ועל זרעם אחריהם דברי הברית הזאת באמרם: הנסתרות לה' אלהינו והנגלות וגו', ומי שיעבור בסתר יהיה משפטו בידי ה' לבדו היודע תעלומות לב, ואין אדם יודע טומנתי של חברו, אבל אם תהיה בגלוי יהיה חוב לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה בהם דין יענשו הרבים על פשעי היחיד

אך לדעת רוב הפרשנים גם פסוק זה הוא מדברי משה, ואם כן אין בכתוב כל תיאור לא של מעשה כריתת הברית ולא של קבלת דברי הברית על ידי ישראל, ואכן "ההערה גדולה מאד"!

והנה, מייד לאחר מסירת הרצף הארוך של "הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ" (דברים יב,א – כו,טו) הוסיף משה את הדברים הבאים:

(טז) הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ. (יז) אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. (יח) וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כׇּל מִצְוֺתָיו. (יט) וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱ-לֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.

הדברים מעוררים תמיהה. האמנם רק היום נצטוו ישראל במצוות ה' ונבחרו "לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה" וכן "עַם קָדֹשׁ לַה' אֱ-לֹהֶיךָ"? והלא מצווים ועומדים הם מהר סיני, וכבר בברית סיני הובטח להם שיהיו עם סגולה וגוי קדוש (שמות יט,ה):

(ה) וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכׇּל הָעַמִּים כִּי לִי כׇּל הָאָרֶץ. (ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אפשר שרש"י הוטרד מכך, ועל כן ביאר (דברים כו, טז):

היום הזה ה' א-להיך מצוך לעשות – בכל יום יהו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם

נראה שדברי רש"י הללו חודרים אל עומק פשוטו של ספר דברים כולו. העיון בכל המופעים של המילה "היום" בתורה מגלה שהיא מופיעה 128 פעמים, מתוכן 73 פעמים בספר דברים. יתרה מזאת, ביטויים כמו "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (בשינויים מסויימים) מופיעים כ25 פעמים לכל אורכו של ספר דברים, ורק פעם אחת מחוץ לספר דברים (שמות לד,יא). לפענ"ד שכיחות חריגה זו רומזת למסר מרכזי של ספר דברים.

דברי הברית בספר דברים מופנים אל "אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ" כמו גם אל "אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם". החידוש בברית מואב הוא שהברית מתחדשת בכל יום – "בכל יום יהו בעיניך חדשים". ספר דברים תובע מהאדם בישראל להרגיש בכל יום כי "הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים", כאילו בו ביום נצטוית עליהם. על כן אין הכתוב מספר על מעשה של כריתת ברית בארץ מואב, כי כל יום ויום הוא בבחינת "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם…לְעׇבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם".