יונתן רבינוביץ
הדרשה לימים הראשונים של חנוכה בפסיקתא רבתי (פיסקא דחנוכה) מיוסדת כולה על "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהילים ל), ובמס' סופרים (יח,א) מובא: "בחנוכה – ארוממך ה'", כלומר שיש לומר מזמור זה כשיר של יום בימי החנוכה.
ואמנם, יש מפרשים שדוד חיבר מזמור זה "שיאמרוהו הלוים בחנוכת הבית בימי שלמה" (רש"י), ואם כן הבית האמור במזמור הוא בית המקדש. ואולם תוכן המזמור לא נראה קשור בכלל לענייני המקדש, אלא להחלמתו של דוד ממחלה מסוכנת. ועל כן ביאר ראב"ע:
והקרוב אלי כי זה המזמור חברו בחנוכת ביתו בית ארזים כי הכתוב לא הזכיר בית השם…ואותו הזמן חלה דוד ויחי מחליו
ואילו לדעת המלבי"ם הבית האמור במזמור אינו אלא משל לגוף:
המזמור כולו יוסד לתת הודאה בחלותו ויחי מחליו, ולא נמצא בו שום ענין מחנוכת הבית! ומבואר שהבית המוזכר פה הוא הבית המשלי, הוא הגוף שהוא מעון לנפש ובית להאדם הפנימי השוכן ודר בקרבו, כי הנפש הוא האדם באמת, והגוף החמרי הוא רק בית חומר לשבתה כל ימי היותה במצודה… ועת חלה אז רופפו עמודי הבית ומכונותיו, ואחר שנתרפא נבנה הבית על תילו וישב לימי עלומיו, לכן ציין שם השיר בשם חנוכת הבית לדוד – ר"ל בית דוד העצמי, מעון נפשו שנתחנך בהרפאותו.
ואף על פי כן, חביב היה בעיני חז"ל הפירוש הרואה את המזמור כמכוון לחנוכת בית המקדש, כפי שמפורש בדרשת הפסיקתא רבתי (סוף פיסקא דחנוכה, וראה שם עוד מעין זה בשינויים קלים בתחילת הפיסקא):
שבע חנוכות הם: חנוכת ברייתו של עולם דכתיב: "ויכולו השמים" (בראשית ב,א) ואין "ויכולו" אלא לשון חנוכה דכתיב: "ותכל כל עבודת" (שמות לט,לב). חנוכת משה דכתיב: "ויהי ביום כלות משה להקים" (במדבר ו,א). וחנוכת הבית דכתיב: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל,א). וחנוכת בית שני [שנאמר: "והקריבו לחנוכת בית א-להא וגו'" (עזרא ו,יז). וחנוכת החומה שנאמר]: "ובחנוכת חומת ירושלים" (נחמיה יב,כז). וזו של עכשיו של בית חשמונאי. וחנוכת העולם הבא שאף היא יש בה נרות כדכתיב: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו'" (ישעיהו ל,כו)
מתוך שבע החנוכות שנמנו, ארבע מתוכן הן החנוכות המפורשות במקרא, דהיינו חנוכת משה, חנוכת בית ראשון, חנוכת בית שני וחנוכת חומת ירושלים. עיון באוסף המופעים של שם העצם "חנוכה" במקרא מגלה שהוא מופיע רק בהקשר של ארבע החנוכות הללו, וכן ב"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". בקשר לחנוכת בית ראשון, יכול היה הדרשן להביא את הכתוב בדברי הימים (ב ז,ט):
וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים
אך במקום זאת העדיף הדרשן להביא את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", אולי משום חביבות הפירוש הרואה בכך מזמור שחיבר דוד לחנוכת המקדש.
אמנם יש להבין במה זכתה חנוכה "זו של עכשיו של בית חשמונאי" מתוך כל שאר החנוכות, שרק אותה מציינים לדורות? ונראה שהדבר הוא משום שרק חנוכת החשמונאים באה מתוך הצלה לאומית ותקומת ישראל, כפי שרמוז בתחילת דרשת הפסיקתא רבתי לחנוכה:
ולמה מדליק נרות בחנוכה? אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון…נכנסו לבית המקדש ומצאו בו שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות. ולמה קורין את ההלל? מפני שכתב "א-ל ה' ויאר לנו" (תהלים קיח,כז). ולמה אין קורין בפורים? כתב "להשמיד להרוג ולאבד [את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם וגו']" (אסתר ח,יא), ואין קורין אלא על מפלתה של מלכות, ומלכות של אחשורוש הייתה קיימת לכן אין קורין. אבל במלכות של יון שכילה אותה הקדוש ברוך הוא התחילו נותנים הימנון ושבח ואומרים: לשעבר היינו עבדים לפרעה עבדים ליון ועכשיו עבדיו של הקב"ה אנו - "הללו עבדי ה'" (תהלים קיג,א)
ומפורש יותר במגילת תענית:
חנוכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרווחה, ואמרו בה הלל והודאה, והדליקו בה נרות בטהרה.
ושמא משום כך ראו חז"ל להצמיד את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" לימי החנוכה, משום הפסוקים הרבים שבו שיש בהם משום הודאה על יציאה מצרה לרווחה:
אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי
ה' אֱ-לֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי
ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי [מִיׇּרְדִי] (מיורדי) בוֹר
…
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱ-לֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ
מממ"ו 