השדה והמערה

יונתן רבינוביץ

פתח בגוגל דוקס

מעמדו האזרחי של אברהם בארץ כנען היה (לפי עדותו): "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם" (בראשית כג,ד), שהוא מעמדו של מי "שאין לו אחוזה בארץ" (העמק דבר ויקרא כה,לה; וראה גר ותושב). הדבר בא לידי ביטוי בצורת המגורים שלו, כנווד שמתגורר באוהלים (בראשית יב,ח; יג,ג; יח,א וכו'). ואילו צאצאי תרח האחרים שנשארו בחרן התגוררו שם בבתים (בראשית כד, כג-לב; כט,יג). הבדל זה בין צורת המגורים של אברהם לבין צורת המגורים של משפחת המוצא שלו מובן היטב לפי שיטת הרמב"ן (בראשית יא,כח):

אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים, כי אבותיו בני שם היו, וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם…וראיה לדבר כי נחור בחרן היה, ואם היה מקום תרח אור כשדים בארץ שנער, והכתוב סיפר כי בצאתו מאור כשדים לא לקח אתו רק אברם בנו ולוט בן הרן בן בנו ושרי כלתו, אם כן היה נחור נשאר בארץ כשדים. אבל באמת ארץ מולדתם ארץ ארם, היא בעבר הנהר… והנה תרח הוליד בניו הגדולים אברם ונחור בעבר הנהר, ארץ אבותיו, והלך לו עם אברם בנו אל ארץ כשדים, ושם נולד בנו הקטן הרן, ונשאר נחור בנו בעבר הנהר בעיר חרן... וזה טעם: בארץ מולדתו באור כשדים כי שם מולדתו של הרן לבדו.

משפחת המוצא של אברהם התגוררה בבתים בארץ מולדתם בחרן, ואילו אברהם עצמו נשלח מארצו, ממולדתו ומבית אביו להיות גר ותושב בארץ כנען, המתגורר באוהלים בלי נחלה קבועה בקרקע. עד כדי כך שבִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבֹּר שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף (תנחומא וארא).

כשאברהם ניגש למשא ומתן עם עפרון החתי, ביקש תחילה לרכוש רק "אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא" (בראשית כג,ט). הלא כל מבוקשו היה רק "אֲחֻזַּת קֶבֶר" (שם, ד) כדי לקבור את שרה, ולכך מספיקה בהחלט המערה עצמה. אולם עפרון זיהה כאן הזדמנות להרוויח הון נוסף ("upsale") על חשבונו של אברהם ועל כן ענה לו (שם,יא):

לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ

וביאר הרמב"ן:

והנה אברהם לא היה מבקש רק למכור לו המערה כי היא בקצה השדה, וישאר השדה לעפרון. והוא אמר לו דרך מוסר או מרמה שיתן לו השדה והמערה אשר בו, כי לא יתכן לאדם נכבד כמוהו שתהיה לו המערה לאחוזה והשדה יהיה לאחר

בלית ברירה, נאלץ אפוא אברהם להיכנע לסחטנותו של עפרון, ואפשר שאף "שמח בכך וקנה הכל בדמים שהזכיר לו" (רמב"ן שם) על מנת לזכות בנחלה מכובדת בארץ המובטחת. ועל כן (שם,יז)

וַיָּקׇם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכׇל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכׇל גְּבֻלוֹ סָבִיב

אברהם שילם הון עתק עבור שדה עפרון. מושג על כך אפשר לקבל מדברי התורה בפרשת ערכין (ויקרא כז,טז)

וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַה' וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף

ופסק הרמב"ם (הל' ערכים וחרמים ד):

שָׂדֶה שֶׁיְּרָשָׁהּ אָדָם מִמּוֹרִישָׁיו - הִיא הַנִּקְרֵאת 'שְׂדֵה אֲחֻזָּה'. וְשָׂדֶה שֶׁלְּקָחָהּ אוֹ זָכָה בָּהּ - הִיא הַנִּקְרֵאת 'שְׂדֵה מִקְנָה'. וְהַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ - מוֹדְדִין אוֹתָהּ, וְעֶרְכָּהּ הוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה.

וְכַמָּה הוּא? כָּל מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִזְרֹעַ בּוֹ חֹמֶר שְׂעוֹרִים, יִזְרָעֶנּוּ בְּיָד וְלֹא יְקָרֵב זְרִיעָתוֹ וְלֹא יְרַחֵק אוֹתָהּ - עֶרְכּוֹ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל לְכָל שְׁנֵי יוֹבֵל, וְאֵין שְׁנַת יוֹבֵל מִן הַמִּנְיָן…

הַחֹמֶר הוּא הַכּוֹר, וְהוּא שְׁנֵי לְתָכִין, וְהַלֶּתֶךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה סְאִין. נִמְצָא הַחֹמֶר שְׁלשִׁים סְאָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר אֵיפוֹת, כָּל שָׁלשׁ סְאִין - אֵיפָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת (טז,ג) שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁבּוּרוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה עַל חֲמִשִּׁים אַמָּה - הוּא בֵּית סְאָה, וְהוּא מִזְרַע סְאָה.

נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁבּוּרוֹ חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף אַמָּה, שֶׁהוּא בְּרִבּוּעַ מָאתַיִם אַרְבַּע וְשִׁבְעִים אַמּוֹת עַל מָאתַיִם אַרְבַּע וְשִׁבְעִים אַמּוֹת בְּקֵרוּב - הוּא בֵּית כּוֹר, וְהוּא 'זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים' (ויקרא כז,טז).

כלומר, לפי חוקי התורה ערכה של שדה אחוזה בגודל בית כור (כ18 דונם במידות של ימינו) הוא חמשים שקל כסף עבור ארבעים ותשע שנות תבואות. ואילו אברהם קנה את שדה עפרון באַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר ששווים ערך לארבעים ותשע שנות תבואות משדה בגודל 8 בתי כור (כ144 דונם).